ביוגרפיה
ספר הבכורה של איילת צברי, ״המקום הכי טוב בעולם״ (The Best Place on Earth) יצא לאור בהוצאת עם עובד במאי 2016. הספר זכה בפרס סמי רוהר היוקרתי לספרות יהודית מטעם המועצה היהודית לספרות בניו יורק, בפרס אדוארד לואיס וולנט לשנת 2016, היה מועמד לפרס הסיפור הקצר הבינלאומי על שם פרנק אוקונור, ויצא לאור במספר מדינות בעולם. הספר זכה לשבחים רבים ונכלל ברשימת הספרים הנבחרים (Editors’ Choice) של הניו יורק טיימס. איילת נולדה וגדלה בשכונת מחנה יהודה בפתח תקוה ופירסמה מכתביה לראשונה בגיל עשר בעיתון הארץ שלנו. מגיל חמש עשרה עבדה כעיתונאית ופירסמה כתבות במעריב לנוער, מעריב, את, ועוד.
איילת למדה צילום וקולנוע באוניברסיטת קפילנו בוונקובר ובמהלך לימודיה ביימה שני סרטים תיעודיים, שאחד מהם זכה בפרס בפסטיבל הסרטים הקצרים הבין לאומי בפאלם ספרינגס, קליפורניה.
.2006 היא כתבה את סיפורה הראשון באנגלית בשנת
איילת נבחרה כאחת מעשרה סופרים קנדיים שכדאי לעקוב אחריהם על ידי רשת CBC הקנדית, וסיפוריה ומאמריה זכו במספר פרסים, בינהם פרס המגזין הלאומי בקנדה, פרס המגזין המערבי, ובפרס עדנה סטבלר. בשנת 2014 הוענקה לה מילגת צ׳אלמרס לאמנות. היא בוגרת הסטודיו לכתיבה באוניברסטת סיימון פרייזר בוונקובר והתכנית לתואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסטית גוולף בטורונטו. היא מלמדת בתכנית לתואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת קינגס קולג׳‘ במסלול לכתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב, ובבית הספר ללימודי המשך באוניברסיטת טורונטו.
ספרה השני של איילת, הממואר ״אמנות העזיבה,״ יצא לאור ב2019 בארצות הברית וקנדה. הספר זכה בפרס הקנדי-יהודי לממואר והיה מועמד לפרס הילרי וסטון לנונפיקשן. הוא נכלל ברשימת הספרים הטובים ביותר של 2019 על ידי Apple Books.
על ״המקום הכי טוב בעולם״
מהו “המקום הכי טוב בעולם”? למרות מה שאנחנו מספרים לעצמנו על פי רוב, לא יכולה להיות תשובה פשוטה לשאלה כזאת. ואחרי שקוראים את אחד עשר סיפוריה של איילת צברי, ישראלית המתגוררת בקנדה וכותבת באנגלית, מפציעה ההבנה שהמקום הכי טוב בעולם הוא זה שמצאנו בו את מקומנו, זרים ושונים ככל שנהיה.
סיפור אחר סיפור מפגיש אותנו עם דמויות, רובן נשיות, אשר חיות זהות חצויה או כפולה או מעורבת, בלית בררה או מתוך בחירה, ומתמודדות עם המבוכה התמודדות של כבוד.
זאת יכולה להיות הסבתא התימנייה מפתח תקווה שטסה לקנדה לראות את נכדה התינוק ונאלצת להתמודד עם ערכיה השונים של בתה החיה שם. ויכול להיות הנער המזרחי מרמת גן, שמדכא את דחפיו הפיוטיים כי אינם מקובלים על חבריו בשכונה, עד שאחותו מראה לו שאינם באמת נוגדים את זהותו. או הצעיר הישראלי שרק נוכחותה של חברתו הזרה מאפשרת לו להפשיר במשהו את יחסיו המנוכרים עם אביו.
אנו מתוודעים כאן לקול ספרותי חדש, צלול ומדויק, ישיר ואמיץ, שמדבר אלינו בגילוי לב ובגובה העיניים ומצליח להציג מצבים מורכבים בכל דקויותיהם.
ניתן לקרוא את הסיפור הראשון בספר בYnet.
לרכישת הספר
לקניית ספר דיגיטלי
לקניית ספר קולי
ראיונות
שוברים שורות עם שרי שביט, מאי 2019 (וידאו בתחתית העמוד)
הגירה זה רע? מה שכרוך עם מיה סלע ויובל אביבי, כאן 11, אפריל 2019
עם קובי מידן בחוצה ישראל, פברואר 2018 (וידאו בתחתית העמוד)
השאלון של העוקץ, אפריל 2017
״טיפול שורש,״ ידיעות אחרונות, יוני 2016
״הסופרת שהרחיקה עד קנדה כדי להתחבר לזהותה המזרחית,״ הארץ, אפריל 2015
״האחיות שרבות על בגדים בעיר העשנה״, הארץ, אוגוסט 2016
״צעד תימני גדול,״ ידיעות אמריקה, מרץ 2015
״סיפור הצלחה,״ ידיעות אמריקה, אפריל 2014
כתיבה בעברית
נקודה רכה, מאזניים, יוני 2022
״זה לא הסיפור שלי, חשבתי,״ העוקץ, ינואר 2019
״בחורה פשוטה,״ הכיוון מזרח, גליון 33, סתיו 2018
״יחפנית ומוארת,״ גרנטה, מגזין לספרות חדשה 7, ינואר 2018
״ארבעים וארבע,״ הספרייה העברית בברלין, 2018
״לנפץ את תקרת הזכוכית של עולם הספרות הישראלי,״ פוסט אורחת ב״אל מדף ספרי ההיסטוריה: בלוג פמיניסטי״, הבלוג של ד״ר שרון גבע, יוני 2015
שבחים למהדורה העברית של ״המקום הכי טוב בעולם״
“צברי היא כותבת מחוננת. אין לה סלסולים, קישוטים ופירואטים. היא מעמידה סיפור בפשטות, בכנות ובדרך החוויה. היד הכותבת שלה אלגנטית ונינוחה. פרטי כל סיפור מתגלים בעזרת מבנה של שכבות עדינות שנחשפות זו אחר זו כמו כנפי פרפר. בסוף כל סיפור מופתע הקורא מהחלק הנסתר בעלילה, זה שלא נכתב — משום שצברי נוטעת בסיפורים את הפרטים, אבל את הסיום משאירה לקורא לפענח. זאת גדולתה ככותבת: היצירה שלה פתוחה והסיום שלה חסר. כל אחד ימצא בה את הפתרון שלו לתמונות החיים הישראליות שנחשפות מכל סיפור.״
״נפלא… כתיבתה מדויקת, מאירה, קורנת כמעט. שפתה חושנית. רווּית חושים… זהו ספר בשל, מלוטש, עז מבע ודק אבחנה, שיותר מכל הוא שלם. זהו ספר ראשון מפתיע בייחודו ובכישרון הניכר בו. קראו אותו.״
״צברי מצליחה לגעת גם בשאלות של הזהות הישראלית המודרנית וגם בלב הקוראת בזכות האמפטיה הגדולה שלה, המעמידה גם את סיפור המרידה הגדול ביותר, סיפור ההגירה מישראל, כסיפור שיש בו אהבה גדולה לארץ לצד ביקורת כלפיה. היא מציעה שיח זהות אחר ושונה לגמרי מזה המתנהל כיום בתוך ישראל גם בזכות הדואליות של עמדתה, כאמור, וגם בזכות העובדה שעמדתה היא אנטי מהותנית ואנטי גזענית. זוהי עמדה שמציעה שיח זהות אלטרנטיבי, פרמורמטיבי ולא מהותני.״
—ד״ר שירלי סלע-לבבי, Pandora Reviews
״צברי כותבת במקצוענות… הדמויות של צברי בנויות היטב, מושכות העלילה מוחזקות במהודק בידיה, הלבטים של גיבורי הסיפורים מעניינים ומעוררי אהדה.״
—אריק גלסנר, ״ארזת לבד?״ במוסף הספרות של ידיעות אחרונות
״איילת צברי מאירה באור חדש מצבים מוכרים, רוקמת בעדינות תמונה נוגעת ללב… לאיילת צברי יש יכולת התבוננות ודיוק כשל משורר.״
״היא מצליחה לייצר פרוזה הדוקה אך חושנית. המכלול של 11 הסיפורים בקובץ הזה הוא שלם שעולה על סך חלקיו: הוא יותר מהראליזם המשפחתי הדרמטי שמאפיין את הספרות הישראלית ויותר מהערה פוליטית על המצב שנועדה לקרוץ לקוראים סקרנים בחו”ל – הוא מלמד אותנו לראות את האישי הכרוך בפוליטי תוך כדי מבט מבחוץ, ומחייב אותנו להבין שההתבוננות שלנו אינה שלמה בלי שאימצנו את המבט הזה, ולו לרגע.״
“צברי… מכניסה אותנו לחוויות שיאפשרו לנו לקבל נקודות מבט שונות, ולהתאהב באנשים שחיים אולי בבית הסמוך, אבל שמעולם לא הכרנו. אם תקראו ספר אחד הקיץ – תקראו את ״המקום הכי טוב בעולם״.
—ליאור בצר, פוליטקלי קוראת
״צברי מלהטטת ברגישות נדירה בין קרבה לריחוק, בין שייכות לזרות.״
—מאיה לוין, לאישה
״זה ספר אמיתי, מרגש, כתוב היטב ואחד כזה שנכנס לך ללב ונשאר תלוי שם גם אחרי שאתה מסיים. ובגלל שמדובר פה ב-11 סיפורים קצרים, כל זה קרה לא פחות מ-11 פעמים. כל סיפור שהסתיים השאיר אותי מהורהרת, לפעמים מעורערת.״
״יצירת מופת ספרותית שמצליחה לשלב בין עלילה סוחפת ומרגשת לבין שאלות מרתקות על זהות ושייכות.״
שבחים בעולם
״אוסף הבכורה עטור הפרסים של איילת צברי—המזכיר את עבודתה המוקדמת של ג׳ומפה להירי—הוא גלובלי בהיקפו אך אינטימי בתחושתו, כתוב יפהפה ומרגש בעוצמה. מישראל, להודו וקנדה, דמויותיה הבלתי נשכחות של צברי מתמודדות עם אהבה, כאב, אמונה ושאלות של זהות, ומתקשות למצוא איזון בין מסורות עתיקות יומין לבין זמנים מודרניים.
מרתק, נוגע ללב, וחד אבחנה, ״המקום הכי טוב בעולם״ ממלא רגעי צער ברגעים קטנים של חסד. קולה של צברי עדין אך חכם, ושופך אור על נטל ההיסטוריה, כוחו של הלב, והשאיפה האוניברסלית להשתייך.״
״מאחר שכל השופטים הסכימו שהתעוזה וההצטיינות של ״המקום הכי טוב בעולם״ צופה עתיד מזהיר לסיפורת יהודית, איילת צברי זכתה בפרס סמי רוהר לספרות יהודית.״
—הערות צוות השופטים בפרס סמי רוהר
״מרתק, מלא חמלה… סיפוריה של צברי מדברים מלב לבה של החברה הישראלית וחוויותיה. הסיפורים ב״המקום הכי טוב בעולם״ יגרמו לך לרצות שהם לא ייגמרו. מומלץ ביותר.״
״אי אפשר שלא להידהם מהעוצמה והעומק המופיעים בסיפוריה של צברי. היא עושה כל כך הרבה עם כל כך מעט.״
—Elle, ששה עשר ספרים של סופרות שכולם ידברו עליהם ב2016
״מהמם… צברי יצרה דמויות מורכבות, מלאות ניגודים, ועוקצניות שתרצו להכיר טוב יותר.״
״כן, נועז, סקסי. קולה של איילת צברי מדהים בחיוניותו.״
—קת׳רין בוש, מחברת The Rules of Engagements
“אוסף הסיפורים הוא ספרה הראשון של צברי, אבל הוא מוכיח שהיא כבר סופרת מוכשרת. יש בכתיבתה דחיפות ועוצמה שמזמינות את הקורא אל נבכי נפשן של הדמויות. דמויותיה של צברי יצאו מהדף לשבות את לב הקוראים.”
״רב עוצמה… מבריק… הסיפורים מתארים מיעוטים במיומנות ובמגע רך ומדוייק.״
“הופעת בכורה ספרותית מדהימה.״